שאיבת שומן

ניתוח שאיבת שומן

ניתוח שאיבת שומן בבטן בירכיים או בכל חלק גוף אחר אינה תחליף לדיאטה ולא נועדה לירידה במשקל. שאיבות שומן נועדו לעיצוב הגוף. מטרת הניתוח הינה להסיר עודפי שומן לא פרופורציונאליים. לדוגמא, הסרת עודפי שומן בירכיים, הגורמים למבנה של "גיטרה", במקרים של פלג גוף תחתון רחב לעומת פלג גוף עליון צר, או גפיים רזות ועודפי שומן בבטן בלבד, ללא עודפי עור או סינר משתפל. ניתן להקטין גם את החזה ע"י שאיבות שומן, דבר הנעשה בעיקר בגברים. ניתן להסיר עודפי שומן בזרועות, בברכיים ובירכיים הפנימיות ולעיתים גם בקרסוליים ("רגלי גולדה"). כמו כן ניתן להסיר שומן מהצוואר ולהיפטר מהסנטר הכפול.

ניתוח שאיבת שומן בירכיים בבטן או בכל איבר אחר בגוף נעשה בהרדמה מקומית או אזורית. לפני השאיבה מוחדרת תמיסה הגורמת להתכווצות כלי הדם ומונעת דימומים ניכרים בזמן השאיבה. דרך חתכים קטנים בעור, מוכנס צינור (קנולה), אשר בקצהו יש פתחים. הצינור מחובר למשאבה יונקת. ע"י תנועה ברקמת השומן, תאי השומן מופרדים ונשאבים החוצה.
היום יש מכשירים חדשים, הכוללים גם סיב לייזר או גלי רדיו, הממיסים את השומן ובכך מסייעים להמסתו. הלייזר או גלי הרדיו גורמים גם לחום מקומי המסייע בהתכווצות העור שכן, בניתוח זה העור העודף אינו מוסר, אלא אמור להתכווץ, כמו אחרי הריון.
לאחר הניתוח מלבישים מחוך, כדי "להדביק" מחדש את העור ובכדי לסייע בהתכווצותו. יש נפיחות באזורים שנשאבו, אשר חולפת בהדרגה תוך חודשיים.

שאיבות שומן בלי עור רפוי

כפי שציינו, ניתוח שאיבות שומן אינו מיועדת להרזיה, אלא לסילוקם של תאי השומן מהאזורים העמידים להרזיה. השמנה קלה לאחר שאיבות שומן, תביא להשמנה פרופורציונאלית ותמנע את הצטברות השומן באזורים העמידים לפרוק השומן, אשר אינם מצטמקים בהרזיה. יחד עם זאת, עלייה ניכרת במשקל לאחר שאיבת השומן, תביא להצטברות של השומן באזורים בהם לא בוצעה שאיבה, והצטברות בלתי פרופורציונאלית של השומן באזורים אלה. אולם, הרזיה במקרים אלה תחזיר את הפרופורציות.

שאיבה שטחית (Superfical Liposuction)

בשנת 1992 פירסם Gasparotti, את ניסיונו בשאיבת השומן התת דרמלי לאחר סיום השאיבה העמוקה, בעזרת קנולות דקות. בשיטה זו, בנוסף לשאיבת האזורים המיועדים לשאיבה, יוצרים תעלות תת עוריות באזורים סמוכים ללא שאיבה, ומיישרים את המהמורות באופן ידני. שאיבה זו מאפשרת את התכווצות העור באופן אחיד בכל גיל וניתן לבצעה גם כאשר העור רפוי ואינו אלסטי. השאיבה השטחית יכולה לפתור את בעיית הצלוליט.

שאלות ותשובות נפוצות

על אילו אזורים בגוף מדובר?
כל אזורי הגוף: שאיבות שומן בבטן, שאיבת שומן מהסנטר, שאיבת שומן בירכיים, מהידיים והזרועות ושאיבת שומן מהישבן.

האם תיתכן שאיבה של שומן ללא היווצרות של עור “תפוז” לאחריה?
נשים רבות, מדווחות על כך שאחרי שאיבת השומן, נותר האזור ממנו נשאב השומן רפוי ומדולדל. אם זה באזור הבטן, או הירכיים. לעיתים, נוהגות הנשים לשלב ניתוח מתיחת בטן אחרי שאיבות השומן. כעת אנו מבצעים ניתוחי שאיבות שומן בנשים, באופן כזה שהעור שב למראה ולמרקם המדויק שהיה לפני הניתוח.

האם זה חד משמעי?
ברוב המוחלט של המקרים ניתן לגרום להתכווצות העור ע”י שאיבות שומן שטחי.

האם מדובר בשיטה חדשה?
שאיבת שומן שטחית פותחה ע”י המנתח הפלסטי האיטלקי גספרוטי, כבר בתחילת שנות ה-90.

למה בעצם נוצר אחרי תהליך שאיבת השומן עור רפוי במקום בו נשאב השומן?
כפי שמצוין בקטע המאמר שצורף בתחילה, שומן שנותר צמוד לעור, במקום בו נעשתה שאיבה מונע את התכווצותו.

ידוע שאחרי שאיבת השומן יש צורך בלבישת חליפת לחץ -האם זה עדיין תקף לשיטתך?
בשיטה זו במיוחד יש ללבוש חליפת לחץ הדוקה למשך חודש לפחות.

איך בדיוק מתבצע ניתוח שאיבת השומן שאמור להותיר את העור במצבו הקודם?
תחילה מזריקים לאזור המיועד לשאיבה נוזלים בכמות של פי 2-3 מהכמות שמתכוונים לשאוב, אח”כ מבצעים שאיבה שטחית עם קנולות דקות, תחילה סמוך לפני השטח ורק אח”כ עוברים לשומן העמוק יותר.

מה בדיוק ההבדל בין הניתוחים המוכרים לבין הניתוח הזה?
עומק השאיבה, הקנולות הדקות וסדר השאיבה מפני השטח לעומק.

האם זה תלוי בגיל המנותחת? באזור המנותח?
ניתן לבצע זאת בכל גיל ובכל אזור בגוף.

האם לעור באזור הירכיים קשה יותר לחזור לקדמותו מאשר הבטן אחרי ניתוח שאיבה?
קל מאוד ללבוש מכנסי לחץ באזור הירכיים, ובאזור זה אין תנועה של העור, לכן דווקא אזור זה קל יותר לטיפול. בבטן בה נוצרים קפלי עור בזמן ישיבה, או מעבר משכיבה לישיבה, קשה יותר לשמור על העור ישר וללא תנועה ולכן, בבטן קשה יותר להשיג תוצאה מיטבית. למה, אם כך, אחרי דיאטה חריפה, העור לא תמיד חוזר להיות מתוח, ונותר מדולדל? כאמור הרצפטורים (חיישנים) על תאי השומן הסמוכים לעור מגנים עליהם מפני פרוק, מסיבה זו לאחר דיאטה השומן הסמוך לעור נותר במקומו ורק השומן העמוק מתפרק. השומן המצפה את העור מבפנים מונע ממנו להתכווץ, ולכן לאחר דיאטה העור נותר מדולדל.

מהם הסיכונים ומהם הסיכויים בניתוח שאיבה ללא עור רפוי?
הסיכונים בניתוח בו מתבצעת שאיבות שומן שטחיות הינם אותם סיכונים של השאיבה הרגילה. בנוסף במידה ולא בוצעה שאיבה אחידה, עלולים להיות גלים ושקעים וכן עקב שטחיות השאיבה לחץ חזק של החליפה באזור מסוים יכול לגרום לנמק, מאחר והעור דק מאוד ועלולה להיפגע הספקת הדם שלו. התוצאות תלויות בניסיונו של המנתח.

כמה זמן נמשך ניתוח כזה?
ניתוח כזה נמשך 2-4 שעות, תלוי במספר האזורים הנשאבים וכמות השומן הנשאבת.

האם זה תלוי בכמות השומן הנשאב או ככל שהכמות גדולה כך הסיכוי לחזור למצב קודם קטנה?
ככל ששואבים יותר שומן הניתוח מתארך והתוצאה עלולה להיות פחות טובה.

במה זה כרוך? הניתוח, אשפוז, החלמה, כאבים, חליפת לחץ, שמנים למריחה-מה צריך לדעת?
במידה ומדובר בשאיבה קטנה, כמו שאיבת שומן מהצוואר, ניתן להשתחרר הביתה מספר שעות לאחר הניתוח. בשאיבות גדולות נשארים באשפוז בלילה. מאחר ונעשה שימוש בקנולות דקות אין כאבים חזקים. יש ללבוש חליפת לחץ במשך 5 ימים מבלי להורידה כלל ואח”כ למשך חודש נוסף עם הורדה רק בזמן מקלחות.

האם בשיטה זו ניתן לשאוב רק כמויות קטנות כמו בליטות קטנות?
בשיטה זו ניתן לשאוב גם כמויות גדולות של שומן.

מהם הסימנים שנותרים?
הסימנים שנותרים הינם אך ורק החורים להחדרת הקנולות.

מהם הסיכונים האפשריים?
הסיבוכים האפשריים בניתוח זה הינם, דימום, זיהום, גליות ושקעים בעור ואסימטריה. לא ניתן לחזות מראש במאה אחוז, את התכווצות העור.

סיבות רפואיות להשמנה

תפקידם של תאי השומן הינו לשמש מאגר לאנרגיה, בידוד וריפוד. תאי השומן עימם אנו נולדים גדלים פי שלוש בשנה הראשונה לחיים, וממשיכים לגדול ולהתרבות בחמש השנים הבאות. גידול נוסף מתרחש בתקופת ההתבגרות, אך לאחר תקופה זו לא נוצרים תאים חדשים. מספר תאי השומן במבוגר, נקבע באופן גנטי, והשמנה נגרמת כתוצאה מגדילת תאי השומן הקיימים, ולא מהתרבותם.

קטכולאמינים (אפינפרין ונוראפינפרין), אחראים לפרוק השומן במצבי לחץ ורעב. לתאי השומן שני סוגים של רצפטורים לקטכולאמינים: רצפטורי בטה-1, אשר במגע עם קטכולאמינים גורמים להפרשת ליפאז ופרוק השומן, ורצפטורי אלפא-2, המונעים את פרוק השומן ומגנים על התאים שהם נמצאים על פניהם מפני הליפאזות האחראים לפרוק השומן. רצפטורי אלפא-2 מרובים באזורים מסויימים בגוף, כגון האזורים הטרוכנטריים (צידי הירכיים), דבר המסביר את הליפודיסטרופיה הנובעת מהתנגדותם של אזורים מסויימים בגוף לפרוק השומן. נוסף לכך השומן העמוק קולט סוכר ביתר קלות, ולפיכך הוא גדל מהר יותר מהשומן השטחי.בזמן הרזיה השומן העמוק מתפרק מהר, ואילו השומן השטחי, המכיל רצפטורי אלפא-2 עמיד בפני פרוק. ריפוד העור ע”י השומן השטחי, מונע את התכווצות העור לאחר הרזיה וגורם למפלי העור הנראים לאחר הרזיה ניכרת. שאיבה של השומן השיטחי תביא להתכווצות העור במקרים אלה.